יפה ותמה שירת התורה/ לפרשת בשלח תשע"ח
כך מסביר רבנו אברהם אבן עזרא את הפרשה התמוהה (יד, יג).
עם ישראל היה בחשיבה של עבדים שלא הצליח להשתחרר ממנה... אך דווקא בתוך פרשה זו נקבע ענין לדורות שמלמד את הדרך לגבהות הנפש.
ברגע השיא של הגאולה. כאשר עם ישראל השתחרר מעול מצרים באופן סופי
והוא רואה את הים נסגר עליהם. מתעוררת תחושת החירות והעצמאות ובוקעת שירה
יש רק דבר אחד שהנברא יכול לעשות והבורא לא וזה לשיר ולהודות לבורא.
ויש רק עמדה נפשית אחת שמתוכה אפשר לשיר וזו עצמאות - שחרור מכל כבלי המציאות... חירות מכל צרות של רוע ע"י חיבור לאינסוף ברוך הוא.
היה צריך לחבר את עם ישראל חזרה לשרשו... לטבעיות שלו... למקוריותו כבעל אמונה וראיה אינסופית ומחדירת טוב לעולם.
לכן נותן להם הקב"ה את יום השבת - יום השיבה למקוריות... ואת התורה המורה את הדרך לשוב למקוריות... לכן מדהים החיבור של שתי המצוות האלה עם השירה.
אנחנו שרים בשבת.. על השבת... עם השבת...
ואנחנו העם היחיד שיש לו מנגינה ייחודית לכל סוג של ספר התורה שלו... והיחיד שדורש את סודות העולם והקבלה דרך הנגנת פסוקי התורה...
רק כשזה כל כך טבעי לך זה מתפרץ אצלך בשירה.
איך זה מסתדר עם זה שפרטי ההלכות נראים לנו ממש לא טבעיים?
ממשיך הראי"ה:
מעניין ששבת בשלח נקראת גם שבת שירה. ובקהילות שנהגו לשיר שירת הבקשות (בשעות הבוקר המוקדמות של שבתות החורף) נהגו לסיים בפיוט יפה ותמה שקורא ללימוד עמקות התורה.
למתעניינות בז'אנר עיבוד חדש של פרויקט הפיוט הישראלי עם הנגשה מדהימה
יפה ותמה - פרויקט הפיוט הישראלי
שבת שלום
יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להילחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט, לולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה".
עם ישראל היה בחשיבה של עבדים שלא הצליח להשתחרר ממנה... אך דווקא בתוך פרשה זו נקבע ענין לדורות שמלמד את הדרך לגבהות הנפש.
ברגע השיא של הגאולה. כאשר עם ישראל השתחרר מעול מצרים באופן סופי
והוא רואה את הים נסגר עליהם. מתעוררת תחושת החירות והעצמאות ובוקעת שירה
האמונה היא שירת העולם העליונה, ומקורה הוא הטבע האלוקי שבעומק הנשמה, העונג של ההסתכלות הפנימית של אושר אין סוף
(ראי"ה קוק קובץ א תקד)
יש רק דבר אחד שהנברא יכול לעשות והבורא לא וזה לשיר ולהודות לבורא.
ויש רק עמדה נפשית אחת שמתוכה אפשר לשיר וזו עצמאות - שחרור מכל כבלי המציאות... חירות מכל צרות של רוע ע"י חיבור לאינסוף ברוך הוא.
היה צריך לחבר את עם ישראל חזרה לשרשו... לטבעיות שלו... למקוריותו כבעל אמונה וראיה אינסופית ומחדירת טוב לעולם.
לכן נותן להם הקב"ה את יום השבת - יום השיבה למקוריות... ואת התורה המורה את הדרך לשוב למקוריות... לכן מדהים החיבור של שתי המצוות האלה עם השירה.
אנחנו שרים בשבת.. על השבת... עם השבת...
ואנחנו העם היחיד שיש לו מנגינה ייחודית לכל סוג של ספר התורה שלו... והיחיד שדורש את סודות העולם והקבלה דרך הנגנת פסוקי התורה...
רק כשזה כל כך טבעי לך זה מתפרץ אצלך בשירה.
איך זה מסתדר עם זה שפרטי ההלכות נראים לנו ממש לא טבעיים?
ממשיך הראי"ה:
התורה הקצובה (הלכות) היא בנויה על פי המסקנא של שירת קודש עליונה זו, בתקציבתה המעשית.
מלאי הוד השירה, הם מצטערים לפעמים מדקדוק המעשי והגבלותיו, ומכל מקום, מתוך שהם יודעים שהעולם בשיעורים הוא עומד, וגם המאור השירי הוא צריך להתבסס על פי כלים קצובים, הם מקבלים באהבה, וממשיכים אור אהבה ושירה במשפטים הקצובים.
ועל ידי סבלנות זו הם עולים, והעולם מתעלה עמם. הפזיזים שנשמתם בוסר היא, אינם יכולים לסבול את התקציב, והם מלאים מרידות. אבל בתוך המרידה נועם ד' חי, ואורו של משיח כשיגלה, ירפא את המשובות כולן, ושבו לבות בנים אל אבות, ובניך בוניך יהיו, כי יהיו לימודי ד', שבחכמה יסד ארץ
מעניין ששבת בשלח נקראת גם שבת שירה. ובקהילות שנהגו לשיר שירת הבקשות (בשעות הבוקר המוקדמות של שבתות החורף) נהגו לסיים בפיוט יפה ותמה שקורא ללימוד עמקות התורה.
למתעניינות בז'אנר עיבוד חדש של פרויקט הפיוט הישראלי עם הנגשה מדהימה
יפה ותמה - פרויקט הפיוט הישראלי
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה