💎 *כשרון הנעה לתרומה* 💎
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה; מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי."
בדרך כלל הקבה אומר למשה מה צורת הפעולה. למשל לקחת עץ ולהמתיק מים. למוות יד, להרים מטה וכו'. נדבה אמורה לבוא מהלב, אי אפשר לצוות עליה. הקב'ה נותן למשה רבנו לבחור את הציר ללבם של ישראל. הרב יהודה ליאון אשכנזי למד שכאן מתגלה הכישרון הייחודי של משה רבנו במסירת התורה כְּחוק. עליו להנחיל מערכת ערכים, חיצונית לאדם ונשגבה מהרצון האנושי, באופן כזה שהאדם יקיים אותה מתוך "נדבת לבו" – מרצונו, שיעשה את "רצון ה' כרצונו". זהו התנאי לקיום אמיתי של מצוות התורה. וזו כוונת המדרש (שמות רבה לג בתוספת ביאור)
*ויקחו לי תרומה - הדא הוא דכתיב תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. דרש רבי שמלאי: אל תקרא מורשה דהיינו: דבר שאחרים מעבירים לאדם בהורשה, אלא ירושה דהיינו: נחלת אבותיו.*
משה רבנו מסוגל להפוך את התורה מאֲמָנָה המגדירה מהי זהות ישראל, לעצם זהותו הפנימית של ישראל.
מהי הדרך בה בוחר משה? הוא מבחן את הציווי המיוחד "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". שהפניה צריכה להיות לחיבור המיוחד שיש לכל פרט לכלל האומה. חיבור שהוא מבקש מהם למצוא בתוכם - מאיתם -
קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה:, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ. כך מתגלה שהתורה הגדולה היא הבנת עם ישראל את עצמו מתוך פרטיו וצתות הכלל כולו
הרב קוק (שמונה קבצים ב שסא) ניסח זאת כך:
*הנשמה ההולכת ומאירה בבעלי היצירה הרוחנית, צריכה היא להתאחד באוצר החיים המנוחל ממורשת קדומים, ששם מונחת היא נשמת הנשמה של חכמת עולמים, וצדקת עולמי עד של כל הדורות, הזמנים והתקופות, גם יחד. התגלות של הנשמה האישית בתוך נשמת הכלל כולו, היא העובדה של התאחדות הכשרון הפרטי עם אורה של תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב.*
בבואנו לתרום מתוכיותנו לכל האומה. אנו מגלים תורה גדולה של נשמות יקרות וחיבור עצום ביניהם
💎שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה