המן אומר לאחשוורוש "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". מטרת העם הזה כשהוא מפוזר בגלות היא לאחד. הוא מנסה כל הזמן לכנס. נשיאת ההפכים הזו של פיזור וכינוס מפחידה את המן ואחשוורוש שרוצים שכוחות החיים בעולם יהיו מפוזרים.
כח חיים מפוזר הכוונה שאני מממש יכולת של נתינה ללא אדם אחר חיצוני שיקבל אותה. כך למשל המן ואחשוורוש מוכנים להשמיד עם שלם ללא שום צורך. לעומת זאת, כח חיים מכונס זה היכולת להעניק את מרחב החיים שלך לאדם אחר. וזה המהלך של עם ישראל בגלות וממילא המהלך של אסתר ומרדכי
מרדכי שולח את אסתר לבית המן אבל הוא חייב לפקח ולסייע לה לשמור על יכולת כינוס הכוחות. לזה קוראים "לדעת את שלום אסתר" - מסביר השפת אמת: שלום - מידת היסוד. אסתר - מידת המלכות. היסוד הוא כח הנתינה. והמלכות זה הפיזור והכינוס המכוונים. (תפקיד המלכות למשל לגבות מהעם מיסים על מנת להחזיר להם)
כך גם אנחנו מוצאים בעוד כמה מקומות בתנך
1. יוסף אומר לפרעה "בלעדי, אלהים יענה את שלום פרעה". חז"ל אומרים שיוסף הכין את הקרקע וגרם למצרים לקיים מצוות ברית מילה שמזוהה עם מידת היסוד. באותו מעמד לימד יוסף את פרעה לכנס את מצבורי האוכל על מנת לפזרם אח"כ בצורה נכונה.
2. אומר יעקב ליוסף "לך נא ראה את שלום אחיך. על פניו מבקש יעקב בדיקה שגרתית. אולם מתחת לפני השטח שולח יעקב את יוסף לבדוק את רמת האחדות - הכינוס של בניו. משם מתפתחת המכירה שמפזרת את ישראל ומצריכה מאתנו לתקן ולכנס עד היום.
3. הקבה נותן לפנחס את בריתו שהיא - השלום. אם כן השלום הוא כשכוחות הנפש מאוחדים ויוצרים איזון של כינוס ופירוד.
ממילא מיד כשאסתר אומרת שהיא לא מסוגלת לכנס את עצמה ולהתמודד מול הגזירה אומר לה מרדכי "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים". היא מבינה את הרמז ואומרת "לך כנוס את כל היהודים". הכינוס חייב להיות חזק. צריך לאמץ את כל הכוחות הקיימים באשר יהיו.
אחשוורוש מתבלבל, הוא חוזר ואומר לה שייתן רק עד חצי המלכות - אצל אחשוורוש יש או כינוס או פירוד. ההשתלבות לא מתחברת לו. לכן הוא לא מסוגל לתת את בית המקדש - המקום בו הפיזור והכינוס חוזרים על עצמם כל הזמן (לשם דוגמא הקרבנות מנותחים לנתחים ובמהלך ההקרבה שמים אותם בצורה מחוברת ראשו על כרעיו ועל קרבו....)
רבי נחמן מברסלב (תורה רג) מלמד שע"י סיפור הדברים שהיה שומע מרדכי מבית הנשים. הוא היה יודע מה שלום אסתר - מה מצבה של השכינה. הפה של האדם הוא המכנס והמפזר המרכזי. מכנס אוכל ומפזר דיבור. עד כדי שהמקובלים מציינים שבפה נמצאת מידת המלכות (תיקוני זוהר - פתח אליהו). מרדכי מפקח ושומר על הכינוס והפיזור במידתם הנכונה ויודע שזה סוד כחו של עם ישראל.
בפורים היינו ונותרנו עבדיו של אחשוורוש. ממילא עבודת הפיזור והכינוס שלנו איננה שלמה. היא מתנהלת תחת ידם של הגויים לכן בפורים אנו שותים - על מנת לגול את חרפתנו ולאפשר שיח פתוח (להמחשה ראו את שיחתו של הנסיך הקטן עם השיכור). אולם בימינו שזכינו לתקומת מדינת ישראל פעולת הפיזור והכינוס נעשים מתוך גדולה ועצמאות. כאשר תפקידינו לסמל לגוים כמה אנו רוצים בכינוס כוחות העולם בבית המקדש על מנת לייצר עולם טוב יותר שהכוחות שבו מיטיבים לזולת ולא אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה