בתורת הנסתר ישנו מושג הנקרא - תורת הנסירה. בראשית האדם - אדם וחוה היו גוף אחד אך גב אל גב - ללא מפגש.. הקב"ה הפיל תרדמה על האדם וניסר אותו כך שנוצרו שתי ישויות נפרדות שיכולות ליצור מפגש מתוך בחירה.
על פי תורה זו אפשר להבין את המילה ואהבת בפרשת השבוע. האות וא"ו היא ואו ההיפוך המציינת מאורע שצפוי להתרחש בעתיד.
כלל בידינו - שהטהרה תחילתה בפירוד אך סופה בחיבור. רק מתוך נסירה - פירוד שקיים בהתחלה. שמרגישים את החוסר אחד של השני אפשר להגיע לחיבור אמתי ולאהבת אמת מתוך בחירה.
כך שאין כאן ציווי על אהבה אלא תוצאה טבעית של הבנה שצריך להתהפך ממצב של גב אל גב ולהפנות פנים אל פנים להסתכל בעיניים במקום הכי עמוק ופשוט לאהוב.
בדומה לכך יש מימד של נסירה וחיבור בין חלקי העם. וההבדל בין זה לבין זוגיות הוא שהנסירה והחיבור מתמידים כל הזמן.
ובזוגיות זה שתי פעימות של החיים
אי אפשר לאדם להפרד מדבקות האלוקית, ואי אפשר לכנסת ישראל להפרד מצור ישעה אור ד' אלוקי ישראל. אבל אי האפשרות הזאת, ההולכת ומופיעה בכל הדורות, יש בה הכרח טבעי, שאיננו נותן מקום לבהירות הדעת לגלות את פעולתה. על כן באים ימים שתרדמה נופלת על האדם, והפרצופים ננסרים זה מזה, עד שהפירוד הגמור נעשה אפשרי, ובכללות התרדמה במקום צלע מחוברת, חיבור טבעי, גב לגב, עומדת תפארת אדם בכליל הדרה, שהבחירה השכלית מכרת לומר "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי", והעולם מתכונן בהופעת חיים ותולדות קיימות עדי עד. האפשרויות לדבר "גבוהה גבוהה", על דבר שמד, על דבר כפירה, על דבר פירודים מוחלטים, הן תולדותיה של הנסירה, המביאה לידי ההתאחדות הגמורה, הצורית החפשית, "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך". החזיון מתגלה ביחושה של התורה אל האומה, שהחיבור הטבעי הולך ומתפרד ע"י הנסירה התרדמית, וגמר הנסירה הוא תוכן הבנין, המביא לאחדות משוכללת, ותורה חוזרת ללומדיה, וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה