המבט למעלה שמביא את הגאולה / פרשת בא תשע"ט
חבר שלך קורס מתחת לאלונקה...אתה גמור מכל המשקלים שיושבים לך על הכתף...ומה הפתרון? אתה לוקח ממנו את האלונקה והאנומליה של החיים פשוט קוראת...קל לך יותר...אתה מתמלא שמחה...מחייך לחבר והוא במבט סובל אבל טיפה מוקל מעניק לך עצמות וכחות
מגלה לנו הרב קוק שראיית חברנו והסיוע להם בצרתם ובקושי שלהם הוא בעצם השראת השכינה. ממילא כשהיא שורה עליך לא רק המשמעות מעניקה כח אלא קב"ה בכבודו ובעצמו מרים את האלונקה ומרפא את הכאב..
האדם צריד להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום, ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו, ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור האלהי, כי שם מלא חל על עולם מלא, ולית שכינתא שריא באתר חסיר (ואין השכינה שורה במקום החוסר)... התביעה הזאת להיות תמיד נתון ביסוד הכללי, בצרורא דלעילא דביה חיי כולא, הוא יסוד נשמת הצדיקים המתהלכים לפני האלהים ומתענגים על ד'. והם צריכים להתחזק, לדעת את עצמות רצונם, ושלא לעזבו משום מניעה שבעולם, רק תמיד יגדלוהו, יקדשוהו ויפארוהו, ויזכו לברכת ד', מיסוד בכל מכל כל (בכל אצל המקובלים הכוונה למה שאנחנו קוראים שכינה שהיא כנסת ישראל)
איך זה קשור לפרשת השבוע?
השפת אמת דורש את הפסוק "ולקחתם אגודת אזוב"...כשאתם במצב נמוך כמו של אזוב...תתאגדו ואז "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף"... מהבט הגבוה דווקא באה הגאולה
ואולי הרב הנזיר קלט שזו כוונת הרב קוק וסידר את הפסקה הזו כשלאחריה קרא לפסקה "התיקון הכללי" שם כתב: "הכל עולה לאגודה אחת, לחטיבה אחת, להשלים את התיקון הכללי של העולם כולו"
(אורות הקודש חלק ג מוסר הקודש פסקה קב)
חבר שלך קורס מתחת לאלונקה...אתה גמור מכל המשקלים שיושבים לך על הכתף...ומה הפתרון? אתה לוקח ממנו את האלונקה והאנומליה של החיים פשוט קוראת...קל לך יותר...אתה מתמלא שמחה...מחייך לחבר והוא במבט סובל אבל טיפה מוקל מעניק לך עצמות וכחות
מגלה לנו הרב קוק שראיית חברנו והסיוע להם בצרתם ובקושי שלהם הוא בעצם השראת השכינה. ממילא כשהיא שורה עליך לא רק המשמעות מעניקה כח אלא קב"ה בכבודו ובעצמו מרים את האלונקה ומרפא את הכאב..
האדם צריד להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום, ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו, ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור האלהי, כי שם מלא חל על עולם מלא, ולית שכינתא שריא באתר חסיר (ואין השכינה שורה במקום החוסר)... התביעה הזאת להיות תמיד נתון ביסוד הכללי, בצרורא דלעילא דביה חיי כולא, הוא יסוד נשמת הצדיקים המתהלכים לפני האלהים ומתענגים על ד'. והם צריכים להתחזק, לדעת את עצמות רצונם, ושלא לעזבו משום מניעה שבעולם, רק תמיד יגדלוהו, יקדשוהו ויפארוהו, ויזכו לברכת ד', מיסוד בכל מכל כל (בכל אצל המקובלים הכוונה למה שאנחנו קוראים שכינה שהיא כנסת ישראל)
[ראיה קוק קובץ ו פסקה ריד]
איך זה קשור לפרשת השבוע?
השפת אמת דורש את הפסוק "ולקחתם אגודת אזוב"...כשאתם במצב נמוך כמו של אזוב...תתאגדו ואז "והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף"... מהבט הגבוה דווקא באה הגאולה
ואולי הרב הנזיר קלט שזו כוונת הרב קוק וסידר את הפסקה הזו כשלאחריה קרא לפסקה "התיקון הכללי" שם כתב: "הכל עולה לאגודה אחת, לחטיבה אחת, להשלים את התיקון הכללי של העולם כולו"
(אורות הקודש חלק ג מוסר הקודש פסקה קב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה