שבתה הארץ שבת לה'...
פסוק קצת מוזר...האדם שובת...לא הארץ...הארץ ממשיכה לגדל ספיחים ולהצמיח אנרגיה כרגיל...
דווקא במראה חורבנה של הארץ, בגלל שלא עובדים אותה מתעצמת השאלה - מה בדיוק השביתה פה?
יתר על כן, כל החיבור של עם ישראל וארץ ישראל מתקיים בכך שארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה.. הארץ מראה חן כמחזרת אחר אהובה שבא מרחוק...
הרב קוק בפסקה הנקראת קשב התעלות העולם (אוה"ק ב, עמוד תקטז) מבאר שיש זרימה מתמדת של עליה בעולם. חיים חדשים שנכנסים כל הזמן בכל פרט במציאות. גם שהמציאות נראית בחורבן.
רק צריך להקשיב...
*מוקשב הוא קול העולים. קול קולי קולות של עולים. עולים בהויתם, עולים בבנינם, עולים בשכלולם, עולה פנימיות חיתם גם בחרבנם וניתוצם. הכל עולה, הכל מצטרף ומזדכך, הכל נותן פאר לחי העולמים*
גם במראה החורבן בעומק יש תהליך חיים שמתפתח. והוא נותן פאר (השם העברי לענפי הגפן) לחי העולמים (שמו של הקב"ה כאשר הוא מחיה את פרטי המציאות). וההקשבה הזו מיוחדת לעם ישראל:
*וקשה תהילה זו ישראל קושב. עם כל העולמים הרי הוא עולה...הרוח החיה בתולדתו, בעומק נשמתו, המתראה בתורתו, באמונתו. בכל נםלאות עולם אשר חזו עיניו ואשר עוד יחזו. ריכוז כל מלא עליית עולמי עולמים הוא. עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו*
אם כן החורבן הוא לא חורבן. הוא היכולת לאהוב ולספר את סיפור האהבה של העם הזה עם הארץ הזו... גם במצב של חורבן...
להרגיל את הנפש שכאשר משהו חרב זה זמני ועתיד הוא להתעלות... וההתעלות...לא תמיד נדע מאיפה תבא...
אם כן שביתת הארץ היא מנוחתה מלפעול בגלוי... קצת כמו לשים את האוכל על הפלטה אחרי שכבר הכל מוכן לשבת... ודווקא שם כשיש מותשות משש שנות עבודה לגלות אהבה שקטה ורגועה... והאהבה הזו שמסתתרת ומתחבאת כל כך שואפת להתעלות ולהתפרץ החוצה עד שהארץ עושה פריה לשלוש השנים ומברכת את עם ישראל - כל שנותר הוא רק להקשיב...
התנערי !(ארץ ישראל) מעפר קומי ! לבשי בגדי תפארתך (שהם) עמי.
שבת שלום💎
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה