ירושלמי מסכת שביעית

פרק א הלכה א

סוף זמן עבודה בקרקע בשנה שישית לשדה אילן -

הגדרת הזמן.

בית שמאי: כל זמן שהוא יפה לפרי.

בית הלל: עצרת

לאחר זמן זה החרישה לא מועילה לפרי (ולא לגזע באיךן סרק) ונראה כחורש לשביעית (אף שאינו מתכוון)

ושניהם מדברים על זמנים קרובים. אלא שזמנם של בית שמאי לפעמים לפני שבועות ולפעמים אחרי כי הם תולים במזג האוויר (לכן גם לא שייך למנות את המשנה מקולי בית שמאי)

תוס' מו"ק ג: טוענים שהגדרת "יפה לפרי" היא לפני עצרת והגר"א ורש"ס הקשו מהירושלמי שלנו. תוס' רי"ד מתרץ שרוב הפעמים זה כבית שמאי ולשיטתם  שאין דין מראית עין.

מקור הדין

"בחריש ובקציר תשבות" - תוספת שמיטה. 

חריש שקצירו אסור - שנה שישית

קציר שחרישו אסור- שנה שמינית

רבן גמליאל ובית דינו התירו חרישה בתוספת שביעית.

היסוד ההלכתי - מראש כשתוקנה התקנה הניחו את האפשרות לבטלה ולהחזירה.

ר"ש סירליאו: היתר גורף לחרישה.

פני משה: היתר מיוחד רק בשלשה אילנות של שלשה בני אדם.

מדוע התקנה בכל זאת מופיע במשנה?

1. רבי יוחנן: מראש הכניסו בתקנה שאפשר לבטלה ואפשר להחזירה.

2. רבי יונה: כמו שפרשת מילואים ודור המבול נכתבו בצורה לדעת מעשים ראשונים. [לפי רבי יונה יש ענין עצמי בהכרת כלל השיטות וחא רק כנפק"מ הלכתית].

3. רבי מנא: אם יטען אדם שאין הלכה כך ימקמו לו את שיטתו שהיא "הוא אמינא" ולא הלכה.

כיצד ביטל רבן גמליאל את התקנה והרי צריך בית דין הגדול סחכמה ומנין?

1. רבי יוחנן: לטעמו שזה אחד מתנאי התקנה כשתיקנוה.

2. רבי אחא בשם רבי יוחנן: זה נאמר רק בתקנות. אך כאן זו דרישת פסוק ולמדו מתוספת שבת וכמו שבה מותר לעשות מחאכה עד השקיעה כך גם בערב שביעית עד ראש השנה.

דין תוספת שבת בא ללמד ונמצא למד או שלפי הירושלמי תוספת שבת מדרבנן שהיא בכלשהו לכתחילה

פרק א הלכה ב

הגדרת שדה אילן שמותר לחרוש בשביל העצים את כל השטח עד העצרת - 

1. שלש אילנות המפוזרות בבית סאה. לפי רב בצורת חצובה ולפי שמואל אפילו בשורה. [בבלי ב"ה פג: השיטה מוחלפת]

2. תפוקת היצור תהיה כיכר דבילה בכמות 60 במנה איטלקי (24 קג). [רש"ס: כל עץ. רמב"ם וגר"א: כל עץ שליש מהתפוקה. הדוגמא מעץ תאנה מכיוון שהוא יחסית מוציא כל שנה בצורה יציבה]

אם התנאים לא מתקיימים - ניתן לחרוש רק כמלא אורה וסלו.

דין מקביל מקניית קרקע. כאשר אדם קונה 3 אילנות משדה חברו - הוא יקנה גם את הקרקע שבין האילנות, ומחות לאילנות כמלא אורה וסלו בתנאי שעומד בטווחים הבאים:

מקסימום מרחק זה מזה - שמפוזרים ביחס של 10 אילנות בבית סאה (16 אמה).

מינימום מרחק זה מזה - שצמד הבקר עם העול עוברים ביניהם

גם על משנה זו דנו רב ושמואל בצורת סדר האילנות

הגמרא מבררת