לאה
אמנו- כיסוי הודאה
בפרשת
ויצא (בראשית פרק כט ,ל-לא) כתוב: "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת
רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת: וַיַּרְא ה' כִּי
שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה"
פירש הכלי יקר (בראשית כט, ל ד"ה ויאהב): "משמע שהיה
אוהב את לאה זולת שאהב את רחל יותר מלאה, והפסוק אומר וירא ה' כי שנואה לאה. ועוד מהו
גם. ונראה לפי שיתרון החכמה בא מן הסכלות כיתרון האור הבא מן החושך, כי אין ניכר איזו
מעלה עד אשר רואין ההעדר ורואין זה כנגד זה, אז נראה ביותר יתרון החכמה והאור, כך
יעקב היה אוהב את רחל מצד עצמה, ונוסף על אהבה זו עוד הוסיף בה אהבה מצד לאה, כי
ראה את זו כנגד זו ונגלה ביותר יתרונה של רחל, זה שנאמר ויאהב גם את רחל מלת גם בא
לרבות תוספת האהבה הנמשכת לרחל מן לאה, ומ"ם של מלאה אינה מ"ם היתרון.
ויש אומרים שתוספת אהבה זו נמשך מלאה בעבור שמסרה סימניה ללאה, ודבר זה חשב לה לצדקה
על כן הוסיף בה אהבה"
ננסה ללכת ע"פ דרכו של הכלי יקר ולהגיע למשהו קצת אחר. לאה
נקראת "עלמא דאתכסיא", כלומר כל העניין שלה זה לכסות. היא מצניעה את
הכל. בסדר עולם רבה (פ"ב) כתוב שרחל ולאה היו תאומות. וכנראה שסימן
ההיכר ביניהם היה העיניים בלבד. במשך הפרשות נראה שלאה לא מוקירה טובה לרחל על
מסירת הסימנים. אבל באמת היא כל הזמן מודה לה אבל בהצנעה כי זה דבר שבינו לבינה.
התורה מתארת מהלך שבתחילה
אהב יעקב את לאה, ואח"כ אהב את רחל מלאה, כלומר מתוך זה שלאה עזרה לו לאהוב
אותה. כי הנה רחל הייתה עקרה, ואחרי ארבע לידות של לאה, היא מקנא באחותה? ומה יש
לה לקנא באחותה, אם בעלה עדיין אוהב אותה יותר, ויש בזה קצת סרך לקנא במשהו ששנוי,
ואע"פ שיש לה בנים. ועוד אנו רואים שכשהיא פונה ליעקב הוא כועס עליה. לכן
נראה שחלה תפנית ויעקב לא כ"כ אהב את רחל, וייתכן שבגלל שהייתה עקרה חשב
שאינה צדקת או משהו. ולכן לאה הייתה צריכה כל הזמן להגיד לו שעליו לאהוב אותה, וזה
הכוונה ויאהב גם את רחל מלאה. כלומר שהוא אהב גם את רחל בנוסף ללאה, בזכות שלאה
דברה איתו על כך והזכירה לו כל הזמן כמה היא צדיקה ושבע"ה יהיה לו ילדים
ממנה.
אח"כ רחל מבקשת מלאה את הדודאים, והיא קצת תוקפת אותה. לאה
נקלעה למצב לא נעים, אחותה מבקשת ממנה עזרה להכנס להיריון, וזה מחייב אותה להיות
פעילה גלויה בהודאה לאחותה. לאה מתעקשת לשמור על הצניעות, וגוערת ברחל, ומוציאה
ממנה לילה עם יעקב. מה היא עושה בלילה הזה? היא יוצאת החוצה וקוראת לו לאוהל שלה.
ניתן לשים לב שהוא לא מביע שום התפעלות ואף לא ניסיון התנגדות הוא מיד מגיע...
כנראה שכשיעקב מביעה לה את אהבתו, היא גוערת בו. ואומרת לו שלא ייתכן הצורה בה הוא
מדבר לרחל, ככה מדברים עם אישה שקשה לה? מאותו לילה נולד יששכר בטענה שזה שכר על
שנתנה שפחתה ליעקב כמו רחל. היא בכוונה לא אומרת שזה שכר על הדודאים כדי להצניע את
הסיפור. ועוד בכלל לשם מה היא נתנה שפחתה ליעקב? זה כדי שיעקב לא ירגיש שאיתה הוא
שלם ועם רחל הוא צריך פילגש שתביא ילדים.
בספר תוס' השלם – פירושי בעלי התוס' לתורה (ויצא כט, כב פסקה
ו). פירשו שכל שמות ארבעת ילדיה הראשונים של לאה קרויים על שם הסימנים שנתנה לה
רחל. וזה לשונם: "ובערב לא הכירה לפי שמסרה לה רחל הסימנים שמסר לה יעקב. ומה
הסימנין? נדה חלה והדלקת הנר. ולפיכך אותן סימנין שמה בשמות בניה. ראובן, שהיה
ראשית סימן תחילה "ראשית עריסותיכם". יהודה, סימן להדלקת הנר. וכן הוא
אומר "ערכתי נר למשיחי". דוד הבא משבט יהודה. זבולון סימן לנדה דכתבי
הפעם יזבלני אשי כמו הנידה שאינה עם בעלה כי אם לפעמים. ובשלשתם יש שורוק בשמותם:
ראובן יהודה וזבולון. והיינו דכתיב "ואנכי נטעתיך שורק". כתיב בשין אל
תקרי שורק אלא שורוק עיקר הנטיעה שהן הסימנים שהיה יעקב בוטח בהם היא בשמות השבטים שיש בהם נקודת שורוק".
ע"כ. כמו"כ לאה מתפללת שהעובר שבבטנה יהיה בת כדי שרחל אחותה לא תתבזה. הנה
בכל המקרים אנו מזהים את צניעותה של לאה ודאגתה ואהבתה לרחל.
