אורות התשובה / פרק ב

לגבי משך זמנה, התשובה מתחלקת לשני חלקים : תשובה פתאומית, ותשובה הדרגית.

הפתאומית באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה, בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכעור של החטא ונהפך לאיש אחר, וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה. תשובה זו באה ע"י איזו הופעה של סגולה פנימית, ע"י איזו השפעה נשמתית גדולה, שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה. 

אחרי שהרב מחלק את סוגי התשובות הקיימות. הוא מדבר על שני אוםנים של משך זמנה של התשובה:

 

1. תשובה פתאומית - מכה אחת...

2. תשובה הדרגית - תהליך...

התשובה הפתאומית כביכול פחות רציונאלית והמקור שלה שונה כדברי הרב היא באה ע"י איזו הופעה של סגולה פנימית, ע"י איזו השפעה נשמתית גדולה, שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה...

 מהי אותה סגולה פנימית שהרב רוצה שנחפש אחריה בעמקי תעלומה ? 

(בהזדמנות מי שרוצה להרחיב על פירוש המילה תעלומה במשנת הרב יראה קובץ א - שדמ).

אז ככה הוא כותב בקובץ א - רנג (מובא גם באורות הקדש חלק א - חכמת הקודש):

 הידיעות הסודיות היותר עליונות, אין מגמתן להתפשט בעולם בהתפשטות כמותית, שידעו מהן רבים, כי זהו דבר שאי אפשר. ואם ידעו רבים מסגנונן החיצון, לא ידעו כלום בתוכנן הפנימי, ויהיה הדבר מזיק יותר ממה שהוא מועיל. אמנם הן צריכות לחדור לכל אלה שבהם נמצאת סגולה עליונה של הסתכלות גבוהה. ואלה היחידים, בגבהם הרוחני, מרוממים הם את העולם משפלותו על ידי מציאותם לבד, לא על ידי השפעתם הניכרת. את הרזים הפנימיים אינם מגלים, ולא יוכלו לגלות, אבל מה שהאורה הגדולה גורמת בעצם בברכתה, בהתפשטות ניצוציה גם על כל מה שהוא גם כן מגולה, על מבט כל עין, על כל שיחה ותנועה, על מהות הרצון, על מגמת החיים, הכל פועל ומעודד, מחזק ומקדש את הכל. גם המגמה הכללית בהשפעתם של ישראל בעולם, איננה התפשטות לימוד של דיעות בדרך הלימוד וההשפעה הפשוטה והגלויה. *אבל כשהאומה הזאת אוצרת יפה בקרבה את סגולתה, כבר העולם כולו מתעלה, מצד מה שיש בו סגולה פנימית כזאת באוצר האנושיות*"

לפי זה צריך להבין את הרב ככה

תשובה זו (הפתאומית) באה על ידי איזה הופעה של סגולה פנימית (הקיימת בתוך האוצר האנושי - עם ישראל) על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה ( *של כל אחד ואחד מאתנו הכלול בכנסת ישראל* ) שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה (מצאנו ! בתוכנו ! בעצם לכל אחד יש נתיב שעבודה פנימית שלו המקשרת אותו לכלל האומה (והעולם) משפיעה באופן רוחני סגולי על מחשבות טובות ומתקנות שפורצות במוחם של חברינו.

אז שנזכה להוציא לפועל את הסגולה היקרה הזאת. מכאן נמשיך לתשובה ההדרגית

וישנה תשובה הדרגית. לא בריקה הבריקה בקרבו להתהפך מן העומק של הרע אל הטוב, אלא מרגיש הוא שצריך להיות הולך ומטיב דרכיו וארחות חייו, רצונו, הלך- מחשבותיו, ובמהלכו זה הולך הוא וכובש לאט לאט את דרכי היושר, מתקן את המדות, מטיב את המעשים, מלמד את עצמו איך להתכשר יותר ויותר עד שהוא בא למעלה רמה של זכוך ותקון. 

זו הדרך הקלאסית שאנחנו מכירים. צעד אחרי צעד - תהליך ארוך אבל בטוח.

סוף הפרק דורש בירור כיצד הוא קשור להתחלה -

התשובה העליונה באה מהברקה של הטוב הכללי, של הטוב האלהי השורה בעולמות כולם, אור חי העולמים. נשמת כל האצילית מצטירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג ; והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה אלהית באמת, באה תשובה בחיי הפרט ובחיי הכלל

לכאורה הוא מצדד בתשובה הפתאומית..בהברקה של הטוב הכללי. רק שהרב רומז לנו הפניה למאמר שלו הנקרא הטוב הכללי (כפי שסיפרו הרב הנזיר באורות הקדש). הטוב הכללי בגדול הוא האמונה העמוקה שהכל בשרשו הוא טוב. הרב מלמד שם איך המלאכה של המשיח להפוך מר למתוק וחושך לאור. זה תהליך ארוך הדורש למידה ורצון להכנס בעומק האמונה על מנת לקיים את המלאכה הזו. אם כן הפסקה הזו מסכמת את הפרק. אחרי שאדם נכנס בתהליך העמוק של בירור המלאכה להשבת העולם לטוב הכללי תתנוצץ בו הברקה עוד יותר גדולה מהתשובה הפתאומית שדברנו עליה בהתחלה והיא נקראת הכרת אלהית שמביאה תשובה לא רק לעצמו אלא לכלל כולו לאומה לעולם ולגלקסיה...