למה דווקא קריעת ים סוף? / בשלח תשע"ט

למה דווקא קריעת ים סוף?/ בשלח תשע"ט

בשיר השירים (המגילה של חג הפסח) אנו קוראים  "לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי".
הקב"ה אומר לכנסת ישראל שהיחסים ביניהם כמו היחס בין הרוכב לסוס בצבא פרעה. בדר"כ הרוכב מנהיג את הסוס. אבל שם הסוס הנהיג ועל פי מעשיו פעל הרוכב..

"ולכן בעת קריאת ים סוף אמר הוא יתברך למשה: מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" רצה לומר שבהם תלוח הדבר שאם המה בתוקף האמונה והביטחון ויסעו הלוך ונסוע אל הים סמוך לבם לא ירא מעצם בטחונם שודאי יקרע לפניהם אז יגרמו עי זה התעוררות למעלה שיעשה להם הנס ויקרע לפניהם" 

(נפש החיים שער א פרק ט)

חשבו על זה. לאף אחד כביכול לא היה רעיון איך לצאת מהמצב...נס הקריעה לא נאמר למשה מראש. נאמר לו דבר אך בני ישראל ויסעו ופתאום יש רעיון - בקיעת הים. לאחר שעם ישראל מקבל את הפקודה ליסוע הוא מוליד בתוכו את הרעיון והקב"ה מוביל זאת.
זה סוף דברין של רבי חיים מוולוזין: "ענין התחברותי כביכול להעולמות הוא רק כפי התעוררות מעשייך לאן נוטים".

אם כן קריעת ים סוף רק ביטאה את מה שהתחולל בתוך נפשות ישראל פנימה שכל המציאות הכבולה הזאת צריך לקרוע אותה ולצייר לקב"ה את מהלך הגאולה ממנה ...משם רק היו צריכים לסוע...

(נקודה למחשבה: אולי זאת הכוונה של חז"ל שזיווגו של אדם ופרנסתו קשים לו כקריעת ים סוף. בשניהם הוא צריך לצייר בתוכו מה הוא רוצה ולמה לבו מתחבר...)