תירוצים או הסתכלות גבוה / פרשת וארא תשע"ט
פעם אתה על קוצים...פעם אתה על גחלים...אולי תהיה קצת על הכיפאק?
קלטתם כמה תירוצים (טובים!) בפרשה אחת? קוצר רוח...עבודה קשה....ערל שפתיים...כבד לב...(שהלב כבד ולא שהכבד לבבי...)...אצבע אלהים היא....ואשר לא שם לבו (למגיפת הדבר המשתוללת ברחוב!!!).... ועוד כל מיני סמויים יותר או פחות....
למה העולם הזה כל הזמן נתקע? למה היא או הוא לא קולט שאני לטובתו? לא עדיף לחסוך את כל הדיון המיותר הזה? אם זה כבר היה קורה מזמן היינו במקום אחר יותר טוב....מוכר?
המסתכלים העליונים, אזורי חסד אל תמיד, מכירים את הכיעור שברע בעומק יותר גדול מאותם שהרוגז והכעסנות הוא שלטון רוחם. ומתוך שהם יודעים שהרע מצד עצמו הוא דבר שאי אפשר כלל שיתקיים בעולם, אינם מתיראים לעמוד נגדו בגדולה נפשית פנימית, ודולים הם מעומק תוכיותו את כל נקודות הטובות שנמצאות בקרבו. ומתוך שעינם תמיד פקוחה לחפש את נקודת הטוב, לא תוכל שום שנאת הבריות לשלוט בהם, כי בכל מקום מוצאים הם נקודת הטוב, שמעריכים את ערכה יותר מכל חפצים, והיא בזוהר גדלה מחפה היא על כל הכיעור שברע, עד שאינו נראה כלל לעיניהם להרשים איזה רושם של קוצר רוח ומיעוט אהבה. על כן גדולי נפש הם הצדיקים, אבות החסד שבעולם, ואין קץ לאהבתם אל כל היצור. ודוקא מתוך האהבה האלהית הגדולה שבלבבם הם דורכים את כל מהלכי המשפט, ויודעים הם לבצר את מעמד העולם, להביא לידי גילוי את נקודות הטוב שלו על ידי עמל גופם ורוחם. והם הם הנם עבדי ד', הדומים למלאכי מרום, רודפי חסד וצדקה, שלום ומשפט, בכל לבבם ובכל נפשם. והם הם מעמידי העולם על בסיס הצדק והמוסר, להפנות אליו את הפנים המאירים של מעלה, בכל עצמת עידוניהם
כדי לבסס ולהעצים אהבה צריך לגלות הכל גם את הנקודות הכי נסתרות. במבט הזה נוצר דיאלוג מתמיד שכל פעם מגלה ומגלה עוד יופי ועוד טוב...בהתחלה הטוב הזה יושב על מצע מאוד מכוער...אבל עם התרבות האהבה התרבות היופי
שבת שלום💎
פעם אתה על קוצים...פעם אתה על גחלים...אולי תהיה קצת על הכיפאק?
קלטתם כמה תירוצים (טובים!) בפרשה אחת? קוצר רוח...עבודה קשה....ערל שפתיים...כבד לב...(שהלב כבד ולא שהכבד לבבי...)...אצבע אלהים היא....ואשר לא שם לבו (למגיפת הדבר המשתוללת ברחוב!!!).... ועוד כל מיני סמויים יותר או פחות....
למה העולם הזה כל הזמן נתקע? למה היא או הוא לא קולט שאני לטובתו? לא עדיף לחסוך את כל הדיון המיותר הזה? אם זה כבר היה קורה מזמן היינו במקום אחר יותר טוב....מוכר?
המסתכלים העליונים, אזורי חסד אל תמיד, מכירים את הכיעור שברע בעומק יותר גדול מאותם שהרוגז והכעסנות הוא שלטון רוחם. ומתוך שהם יודעים שהרע מצד עצמו הוא דבר שאי אפשר כלל שיתקיים בעולם, אינם מתיראים לעמוד נגדו בגדולה נפשית פנימית, ודולים הם מעומק תוכיותו את כל נקודות הטובות שנמצאות בקרבו. ומתוך שעינם תמיד פקוחה לחפש את נקודת הטוב, לא תוכל שום שנאת הבריות לשלוט בהם, כי בכל מקום מוצאים הם נקודת הטוב, שמעריכים את ערכה יותר מכל חפצים, והיא בזוהר גדלה מחפה היא על כל הכיעור שברע, עד שאינו נראה כלל לעיניהם להרשים איזה רושם של קוצר רוח ומיעוט אהבה. על כן גדולי נפש הם הצדיקים, אבות החסד שבעולם, ואין קץ לאהבתם אל כל היצור. ודוקא מתוך האהבה האלהית הגדולה שבלבבם הם דורכים את כל מהלכי המשפט, ויודעים הם לבצר את מעמד העולם, להביא לידי גילוי את נקודות הטוב שלו על ידי עמל גופם ורוחם. והם הם הנם עבדי ד', הדומים למלאכי מרום, רודפי חסד וצדקה, שלום ומשפט, בכל לבבם ובכל נפשם. והם הם מעמידי העולם על בסיס הצדק והמוסר, להפנות אליו את הפנים המאירים של מעלה, בכל עצמת עידוניהם
(הראיה קוק קובץ ג פסקה קפט)
כדי לבסס ולהעצים אהבה צריך לגלות הכל גם את הנקודות הכי נסתרות. במבט הזה נוצר דיאלוג מתמיד שכל פעם מגלה ומגלה עוד יופי ועוד טוב...בהתחלה הטוב הזה יושב על מצע מאוד מכוער...אבל עם התרבות האהבה התרבות היופי
שבת שלום💎
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה